יציאה לחוץ לארץ - דביר לביא ויוני ארנד
ארץ ישראל היא מקום חשוב וקדוש, שכן כל התורה מובילה את עם ישראל לכניסה לארץ. מברית בין הבתרים ליציאת מצרים ועד סוף ההליכה במדבר – מכינה התורה את העם לכניסתם לארץ ולקיום המצוות התלויות בה. דוגמא לכך היא: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה"[1] - משמע שיש מצוות שנועדו רק לארץ ישראל ולא לחוץ לארץ. הדבר מלמד על קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל. להלן מספר מקורות המדברים על קדושה זו.
• בתורה כתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". (דברים יא, יב)
• במשנה כתוב: (כלים פ''א, מ''ו) "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה עומר, והביכורים,ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות"
• במדרש כתוב: 'אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הארץ הזאת חביבה עלי, שנאמר: "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד" (דברים יא יב), וישראל חביבין עלי, שנאמר: "כי מאהבת ה' אתכם" וגו' (שם ז' ח'). אמר הקדוש ברוך הוא: אני אכניס בני שהם חביבין עלי, לארץ שהיא חביבה עלי'.(במדבר רבה פרשה כג אות ז).
• הנביא אומר: (חבקוק ג' ו') "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". על זה כתוב במדרש 'מדד הקב''ה את כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא ארץ ישראל'
•הרמב''ם אומר: עדיף לגור בארץ ישראל בעיר שרובה עובדי כוכבים, מאשר לגור בחו''ל בעיר שרובה ישראל משום שכל היוצא לחו''ל כאילו עובד ע''ז.
• הרמב''ן מסביר: קדושת ארץ ישראל נובעת מקדושת ה', ובחו''ל, הקב''ה אינו משגיח בצורה שלימה כי הטהרה אינה שלימה.
עד כה ראינו את קדושת ארץ ישראל. כעת נביא את אחת מן ההשלכות ההלכתיות הנובעות מכך והיא יציאה לחו''ל.
טעמים לאיסור היציאה
בספרות הרבנית יש מספר טעמים לאיסור יציאה מן הארץ. נימוק אחד הוא, שביציאת אדם לחו''ל הוא מפקיע את עצמו ממצוות התלויות בארץ. נימוק נוסף הוא שיש בכך משום ביטול מצות ישיבת ארץ ישראל. ויש רבנים שאומרים, שכאשר אדם יוצא לחו''ל מחשיב הוא ארץ זרה על פני ארץ ישראל ויש בזה בזיון וזלזול בארץ הקודש.
מקרים בהם הותרה היציאה
למרות שראינו שעקרונית אסורה היציאה, היו מקרים בהם היא הותרה. נציין כמה מהם: אדם היוצא לחו''ל עם ידיעה ברורה שיחזור. אדם הרוצה ללמוד תורה אצל רב מסוים שגר בחו"ל. אדם המתקשה למצוא אשה המתאימה לו בארץ ישראל ומעוניין לצאת ולחפש בחו''ל. חינוך ולימוד שלא ניתן לרכוש בארץ. אדם המֵלָווה משלחות נוער היוצאות לחו''ל. יציאה לשם מסחר (רכישת מוצרים זולים, איסוף תרומות וכו'). יציאה לשם צרכים אישיים (טיפול רפואי, ביקור הורים, ביקור בקברי צדיקים וכו'). מותר לאדם נשוי להתלוות לבן זוגו אם יציאת הבן זוג מותרת. אדם היוצא לחו''ל מסיבה מותרת, יכול להישאר עוד כמה ימים לצורך קניות או סידורים.
יציאה למצרים
על היציאה למצרים כתוב (שמות יד, יג): "ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". וכן נאמר (דברים כ"ח, ס"ח): "והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה, והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה" . וכן הרמב''ם כותב: 'ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים... מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש ארצות אחרות ואין איסור אלא להשתקע שם... ויראה לי שאם כבש ארץ מצרים מלך ישראל על פי בית דין. שהיא מותרת. ולא הזהירה אלא לשוב לה יחידים או לשכון בה והיא ביד עכו''ם, מפני שמעשיה מקולקלין יותר מכל הארצות שנאמר כמעשה ארץ מצרים (הלכות מלכים, ה, ז-ח).
רואים אם כן לפי הרמב"ם שאסור להתגורר במצרים אלא עם סייגים ברורים ונשאלת השאלה: איך יהודים התגוררו במצרים במהלך הדורות (אחרי חורבן הבית וכד')? על שאלה זו ניתנו כמה תשובות: יש שכתב "מדכתיב בדרך הזה, שלא אסר הכתוב אלא לשוב מארץ ישראל למצרים אבל משאר ארצות מותר" (ר''א ממיץ, יראים, סימן שט). כלומר מותר לבוא מחו"ל ולגור במצרים, אבל אין לצאת מישראל ולהשתקע במצרים, שכן כתוב "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד", והדרך הייתה ממצרים לישראל, ואסור ללכת בדרך הזאת עוד אבל מארץ מסוימת למצרים מותר.
הרדב''ז אומר (על הלכות מלכים ה, ז-ח): "לא אסרה תורה אלא לירד לגור שם ולהשתקע... וכל היורדים תחילה לא ירדו להשתקע אלא לסחורה, ואע''ג דאחר כך נשתקעו, אין כאן לאו אלא איסורא בעלמא". הרדב''ז מוסיף שהסיבה שהרמב''ם השתקע במצרים היא רק מפני שהיה אנוס על פי המלכות - שהיה רופא למלך ולשרים, וגם הוא עצמו נתיישב שם זמן מרובה וקבע שם ישיבה בכדי ללמוד וללמד תורה, ובסוף הוא חזר לירושלים.
ויש שכתב: "כשהכתוב הזהיר הלאו הזה, היו יושבי מצרים רעים ומחטאים ביותר ולזה הזהיר פן יחטיאו אותנו, וכמו שהעיד הכתוב "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" (ויקרא י"ח ג') ועכשיו שנתחלפו אנשיה, הרי הם כשאר הגויים אשר אנחנו דרים בארצותיהם...' (ר''י בנבנשתי משמרת המצוות, לא תעשה מז).
טיול לחו"ל
בדורנו, היציאה לחו''ל לשם נופש וטיול נפוצה מאוד. אבל בעיקרון ביציאה לטיול (לחו"ל) אין שום היתר לפי ההיתרים שהובאו לעיל, שיתיר את היציאה. אבל בכל אופן אפשר להקל ונראה להלן את הצדדים שמתירים את היציאה לחו"ל לצורך נופש:
א. בריאות: הרב עובדיה יוסף (שאסר יציאה לחו''ל), מצוטט בספר 'הבית היהודי' כמרחיב את הגדרת הטיול הרפואי (שלגביו אמרנו שמותר לצאת). וכך לשונו: "האיסור לצאת לחו''ל הוא לאדם בריא לשם טיול אבל מותר לצאת לחו''ל לשם הרגעת עצבים נפשיים למי שסובל מכך". הכוונה היא, שיציאה לחו''ל לפי דעתו בשביל סיבות בריאותיות איננה דווקא לשם ניתוח רפואי דחוף, אלא 'להרגעת עצבים נפשיים'. החברה הישראלית מצויה לעיתים בתקופות קשות ובמתחים חברתיים, ביטחוניים וכלכליים וזה יכול להיכלל במושג 'עצבים נפשיים'.
ב) ראיית נפלאות הבורא – התבוננות בבריאה ובמעשי ה', להלן שלושה מקורות המדברים על כך:
1. ר' שמואל ואזנר (מגדולי הפוסקים החסידים), בשו''ת שבט הלוי כותב: "דשרש האיסור רק בדירת קבע... אבל בדעתו לחזור... אסור לצאת שלא לצורך כלל. אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול על פי סברא לא נקרא צורך. ומכל מקום אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא, יש מקום לצדד ולהקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצווה". ר''ש ואזנר מבסס את דעתו על החשיבות לראיית פלאי הטבע ולהתפעלות מן היוצר.
2. הרמב''ם כותב: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ. מייד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע ה' הגדול". רואים לפי הרמב"ם, שהדרך לאהוב את ה' היא לראות את פלאי הבריאה ומתוך כך הוא ישבח את הקב"ה.
3) ר' בחיי בן יוסף בספר 'חובת הלבבות': "השתמש בראותך והבטתך להביט אל יצירות הבורא יתעלה, לבחון מהן ולחשוב בהן ולהבין יכולת הבורא וחכמתו וטובו מהן כמו שאמר דוד עליו השלום (תהילים ח, ד): "כי אראה שמים מעשה אצבעותיך", ואמר (שם, יט, ב): "השמים מספרים כבוד א-ל"
שני המקורות האחרונים לא מתייחסים דווקא לנופיה של ארץ ישראל, אלא לנופי העולם כולו ואפשר ללמוד מכך שהם מתירים לנסוע לחו''ל לשם התבוננות בנפלאות הבורא.
ג) הטיול כצורך: ראינו כי יש פוסקים המתירים יציאה לחול למטרות מסוימות וחשובות. והנה, אומר ר' ישראל איסרלין בשו''ת תרומת הדשן[2] (סי' עח): "דהולך ביו''ט לטיול, חשיב לדבר מצווה" על כך כתב הרב שינקלובסקי: 'לא אדע מדוע העשיר הרוצה להרויח יותר – מותר לו לצאת, ואילו הרוצה לצאת על מנת לראות נופים שאין כמותם בארץ ישראל, או להתבונן בשכיות חמדה (מבנים, אומנות) שבחוץ לארץ המרחיבות דעתו של אדם, אסור לו לצאת?!" – מדבריו אנו למדים שבטיול לחו"ל יש לעיתים צד של צורך ולא רק נופש והנאה, ולפי דעתו אנו רואים שהוא אינו מתנגד ליציאה לשם טיול.
ד) אין איסור יציאה זמנית – סוברים מהרי''ט ור' יהושע בועז שמותר לצאת לחו''ל על מנת לחזור, והאיסור הוא אך ורק לזמן ממושך וזה מדובר גם על יציאה לשם טיול. דעה זו אומר גם הרב גורן כשנשאל אם מותר לבקר במצרים: "שכל שאין כוונתו להתיישב שם בקביעות כי אם באופן עראי ולזמן קצר בלבד, כגון לסחורה ולפרקמטיא וכן לסיור ולטיול..." דברים אלו אמר הרב גורן על מצרים שעליה נאמר: "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" ומפה לומדים קל וחומר לשאר ארצות שאם בכוונתו לצאת לזמן קצר ועל מנת לחזור יש דעות המתירים זאת.
ה) הרב נחום רבינוביץ פסק בשו'ת חזון נחום שלאדם מותר לצאת לטיול לחו''ל אם אשתו מתעקשת על כך, משום שלום בית.
סיכום
ראינו שלפי הרבה מן הפוסקים, אין שום בעיה לצאת לטיול לחו"ל אם על דעת האדם לחזור אח"כ לארץ. יש אומרים שעצם זה שאדם קונה כרטיס טיסה לדרך חזור מחו"ל, זה כבר מבטא את העובדה שהוא הולך לחזור. ויש אומרים שכל העניין שהיה פעם לא קיים היום בכלל – העניין היה, שפעם היו סכנות בדרכים, והיום יש מטוסים בטוחים. פעם היה אויבים ושודדים, והיום יש הרבה פחות. אבל למרות כל ההיתרים שיש, ארץ ישראל היא המדינה הכי יפה בעולם ואין מה לחפש מחוץ ממנה, ולכן הרבה יותר עדיף לא לצאת כלל מהארץ ולחכות בכיליון עיניים לפסוק שאומר מיכה הנביא: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים" ובמילים פשוטות – באחרית הימים כל העולם יבואו אלינו כדי לראות את יופיה של ארץ ישראל ויהי רצון שדבר זה יקרה במהרה בימינו אמן!!!
מאמרינו מוקדש לעילוי נשמת אביתר אביבי ז"ל
שהיה מלא הליכות טובות עניו, צדיק וישר.
תמיד האיר פנים ותמיד רצה להגיש עזרה.
יהי זכרו ברוך.
[2] (הספר נקרא תרומת הדשן כי הרב איסרלין כתב בו תשובות ל354 שאלות שזה בגימטרייה דשן)
בטעינה...
