ארבע כוסות בליל הסדר - אליהו ואלעזר לבציון
"כל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין; אין פוחתים מהם, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה - לא יפחתו לו מארבע כוסות; שיעור כל כוס מהן רביעית" (86 סמ"ק)
ארבע הכוסות הן:
ראשונה לקידוש (של החג)
שנייה - לאמירת חצי "הלל"
שלישית - לברכת המזון
ורביעית - לסיום ה"הלל" ול"ברכת השיר"
שאלה: מדוע אנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר?
תשובה: ירושלמי פסחים פ"י, הלכה א
מניין לארבעה כוסות?
רבי יוחנן בשם רבי בנייה: כנגד ארבע גאולות ;ארבע לשונות של גאולה שנאמרו בשמות ו, ו-ז: "לכן אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם" - והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי הן ארבע לשונות של גאולה.
לדעת המאירי במסכת פסחים, ארבע לשונות גאולה הם ארבעה שלבי גאולה, שאותם עם ישראל עבר בתקופה הקצרה מאז שובו של משה רבינו ממדין, ועד יציאתם, ובעל "תורה תמימה" מרחיב ומסביר:
שלב ראשון היה: וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, הם עדיין עבדים, עובדים עבודת פרך, אבל הסבל, הגזירות וההתעלליות נפסקו.
שלב שני: וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, הפסקה טוטלית של העבודה, אך הם עדיין בין חומות ובריח, עבדים ללא עבודה.
שלב שלישי: וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, השחרור מבית העבדים, והיציאה לחרות.
שלב רביעי: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, קבלת התורה, והפיכתם מעבדי פרעה לעם ה'
רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבע כוסות של פרעה
שנזכרו בבראשית מ, יא-יג : "וכוס פרעה בידי... ואשחט אותם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על כף פרעה... בעוד שלושת ימים יישא פרעה את ראשך... ונתת כוס פרעה בידו" וגו'".
רבי לוי אמר: כנגד ארבע מלכויות ששעבדו את ישראל לאחר שעבוד מצרים;
בבל: הביאה לחורבן בית ראשון;
מדי: מלכות אחשורוש;
יוון: התלמיים ממצרים והסילווקים מסוריא;
אדום: הרי היא גלות רומי, שטרם יצאנו ממנה.
ורבנן אמרי: כנגד ארבע כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם: "כי כה אמר ה' אלוקי ישראל: קח את כוס היין החימה... והשקיתה אותו את כל הגויים" ירמיהו כה, ט " כוס זהב בבל ביד ה'" ירמיהו נא, ז "כי כוס ביד ה'... אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ" תהלים עה, ט "ימטר על רשעים פחים, אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם" תהלים יא, ו.
וכנגדם ארבעת כוסות הנחמה שה' יתן לבני ישראל.
(ירושלמי פסחים פ"י הל"א, מדרש רבה בראשית פ,ח, ה)
כנגד ארבעה דברים טובים שהיו בישראל במצרים ובזכותם נגאלו:
לא שינו שמם, לא שינו לשונם, לא גילו מסתורין = (סודות) שלהם ולא ביטלו את המילה. (מדרש שוחר טוב קי"ד)
פירוש נוסף: ארבעת הכוסות הם כנגד ארבעת האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
הכוס הראשונה היא כנגד שרה שיחד עם אברהם גיירה אנשים רבים וקירבה אותם לה' (בראשית יב, ה, רש"י). על כוס זו אנו עושים קידוש ואומרים "אשר בחר בנו מכל עם".
הכוס השניה היא כנגד רבקה, שהגיעה לגבהים רוחניים, למרות שבאה ממשפחה של עובדי אלילים. על כוס זו אנו אומרים את קטעי ההגדה על המאבק בין לבן (אביה של רבקה) ויעקב.
הכוס השלישית היא כנגד רחל. מוזגים אותה בסיום הסעודה ואומרים עליה ברכת המזון. כי היה זה יוסף, בנה של רחל, שסיפק לכולם מזון ממצרים.
את ההלל אומרים על הכוס הרביעית שהיא כנגד לאה. היא היתה הראשונה שהודתה לה' (ברכות ז, ב). כאשר היא ילדה את יהודה היא הצהירה "הפעם אודה את ה'" (בראשית כט, לה).
(של"ה)
שאלה: למה ארבעת הכוסות הם דוקא של יין?
תשובה: כשמכפילים את הגימטריא של המילים "כוס יין" ארבע פעמים מתקבל המספר שש מאות עשרים וארבע, שהוא בגימטריא "חירות".
(הגש"פ מוצל מאש – בית אהרן – בפי' פאר אהרן מר' אברהם אהרן ז"ל פריעדמאן, טשאפ, רוסיא, תש"ב)
כוס אליהו
בעת שמוזגים כוס רביעית לכל המסובים נוהגים למזוג עוד כוס אחת, חמישית - קצת גדולה יותר משאר הכוסות - המכונה בשם "כוסו של אליהו", למה צריך אותה? משום המחלוקת שנחלקו חכמים בעניין הפועל "והבאתי", הבא מיד לאחר ארבע לשונות הגאולה. בפסוק כתוב כך:
"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה, אני ד" ('שמות ו', ח' )
והשאלה היא אם גם הוא מחייב שתיית כוס או לא?.
והמחלוקת הזו לא נפתרה, לכן מוזגים כוס חמישית מספק ואין שותים אותה, וכשיבוא אליהו יפתור לנו גם בעיה בלתי פתורה זו; מכאן שמה: כוסו של אליהו. תיק"ו = תשבי יתרץ קושיות ובעיות.
»
כתוב במשנה במסכת פסחים לגבי הלכות ליל הסדר, שכשנותנים צדקה לעני בפסח צריך לתת לו גם ארבע כוסות לליל הסדר. ואומר רש''י שם שארבע כוסות בליל הסדר הן כנגד ארבע לשונות של גאולה המוזכרים בפרשתנו. משה שאל בפרשה הקודמת ''למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני" ? ה' עונה למשה ומבטיח לו שהוא יראה בגאולת ישראל. ה' מתאר לו את תהליך הגאולה שיכלול ארבעה שלבים - ארבע של גאולה : "'והוצאתי אתכם... והצלתי אתכם ...וגאלתי אתכם... ולקחתי אתכם'' וגו'.
שואלים הראשונים: מדוע תקנו חז'ל בליל הסדר ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה ומדוע לא תקנו ארבע לחמים [כמו שבשבת יש לחם משנה - שני לחמים , בליל הסדר יהיו ארבע מצות ] ומתרצים: חז''ל תקנו ד' כוסות כי בתנ''ך המילה כוס מוזכרת בארבע מקומות בקשר לגאולה וישועה: "מנת חלקי וכוסי" ,"כוסי רויה", ו"כוס ישועות אשא" [ישועות בלשון רבים כלומר שתי ישועות].
ועדיין יש לשאול מדוע תקנו ארבע כוסות של יין דוקא ולא של משקה אחר ?
הנצי"ב מסביר בספר העמק דבר ,שאין משקה כמו יין שמשנה את תואר פניו של האדם ודעתו כמו יין המשמח את הלב.
ובביאור דבריו יש לומר ששינוי תואר פניו של האדם הוא שינוי חיצוני הנובע משינוי במצבו הנפשי. בעת שמחה צהלת הפנים הוא שינוי חיצוני המראה על השינוי הפנימי שהוא שמחת הלב והרחבת הדעת.
שני שינויים אלו שעושה היין מסמלים את שתי מדרגות הגאולה במצרים שבאו לידי ביטוי בארבע לשונות של גאולה:
א. מדרגת החומר .
ב. מדרגת הרוח.
מדרגת החומר - זכינו להשתחרר מעבדות, להיות עם חופשי שאיננו משועבדים לעם אחר, והלכנו ארבעים שנה במדבר לקראת הקמת עם יהודי ומדינה יהודית בארץ ישראל.
מדרגת הרוח - ממצב נפשי ורוחני של עבד שנפשו נמוכה ודעתו קצרה, זכינו להתרומם למדרגה של עם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש שקיבל תורה בסיני.
סיכום
יציאת מצרים היא שורש כל הישועות והגאולות של עם ישראל בעבר ובעתיד. ואנחנו צריכים לשאוף אל מדרגת הרוח שאליה צריך להגיע עם ישראל למלכות בית דוד למשיח , למקדש ולנבואה שיבואו במהרה בימינו אמן.
המאמר מוקדש לזכר אביתר אביבי ז"ל שהיה אדם צדיק ובעל מידות טובות שלא טעם טעם חטא.
בטעינה...
