חיוך של אביתר / אביעד אביבי

לאביתר היה חיוך    -      חיוך של מלאך.

היית מביט בו ,     וכל כאבך היה נשכח.

בין השפתיים של אביתר התחבאו המילים:

"אל תדאג, אני איתך" או "זה בסדר. אני כאן"

החיוך של אביתר אמר אהבה וחברות,

שמחה וידידות , ביטחון וחיזוק.

חיוך שאהבתי לחיות לצידו. מחיוכו הייתי שליו ונרגש בו בזמן.

הייתי רוצה שיישאר לצידי

רק כדי ליהנות עוד מהחיוך הזה, שרק אומר טוב.

אך עכשיו כשזה קרה

האבל , והאסון הנורא,

החיוך של אביתר , – הלך לאדמה...

במקומו הגיעו חיוכים של כאב ויגון,

חיוכים של עצב ובכי.

חיוכים שמנסים לעודד אותך על אבידה כה קשה,

על חיוך מיוחד שלא יחזור.

אך אני יודע שמחר יגיע המשיח לעיר דוד,

ואביתר יחזור אלינו עם החיוך המקסים, ועם שאר עם ישראל האובדים,

ועם שובו של החיוך – יחזרו גם הביטחון, השמחה והידידות ,

וכולם יגידו: הנה אביתר - לא טבע.

הוא כאן עם המשפחה.   צוחק, מחזק ומעודד, כמו שתמיד עשה....

---

 

כתבה לאה קטנוב בת דודה מאוסטרליה

 

 

---

 
השיר נכתב ע"י אורי דרעי, אריה אלגביש , בני זרמטי. מהכיתה של אביתר.

ילד מדוע הלכת?

אבא מדוע לקחת?

עזבתנו מבלי לומר לנו

וזכור רחמיך אבינו

כי אנחנו בעצם נפלנו

שוב אלינו אביתר אחינו

כי אתה חסרת לנו

ושבו בנים לגבולם

וילדים לחיק אבותם.

תרי"ג מצוות קיימת

ואת שמך ביצעת

שמחתך האירה את כל הלבבות

כיבדת את הוריך

והצלחת בכל דרכיך

שוב אלינו אביתר אחינו

כי אתה חסרת לנו

ושבו בנים לגבולם

וילדים לחיק אבותם.

שיר לזכר אביתר אביבי ז"ל/ אלישיב צנגן - חבר מכיתתו של אביתר

(במנגינת: "אנחנו שנינו מאותו הכפר")

 

בית א':

הלכת בדרכי תורה
בחייך לא עשית עבירה

ילד זך שאף פעם לא חטא

איך לא זכית לבר מצווה?!!

פזמון : ובכל שמחת מצווה

כשנרקוד מרוב שמחה

על אף  שלא תחזור

בליבנו אותך לעד נזכור

בית ב':

אתה היית תמיד כל כך חביב
תמיד חיוך קשה להעציב
אף פעם לא נסית להעליב
ותמיד השלמת בכל ריב

פזמון : ובכל שמחת מצווה ...

 

בית ג':

לתורה היית תמיד שוחר
איתך תמיד כיף היה לדבר
על חלומות סתם לספר
את שקרה אי אפשר לתאר
 

פזמון : ובכל שמחת מצווה ...

בית ד':

ראינו איך מוציאים אותך
מהברכה בגני חוגה
התפללנו בכינו בצעקה

אבל לא הצלחנו להצילך
 

בית ה'
הלכת בדרכי תורה
בחייך לא עשית עבירה

ילד זך שאף פעם לא חטא

איך לא זכית לבר מצווה?!!

פזמון : ובכל שמחת מצווה

כשנרקוד מרוב שמחה

על אף  שלא תחזור

הרב דודי ליבוביץ - הר"מ של אביתר בכיתה ז'

אביתר ז"ל

נער חכם אחד כתב פעם:

אם תחפש באדם - מלאך, לא תמצא. אם תחפש במלאך - אדם, לא תמצא. אבל אם תחפש באדם – אדם, תמצא מלאך!

אצלך אביתר, לא היה שום צורך לחפש. 

כל מי שפגש אותך, ובוודאי מי שהכירך, מיד ראה בך: אדם – מלאך!

 אדם – בזה שמעולם לא פגעת בחבר, תמיד שמרת על כבוד חבריך ומוריך, תופעה שאין להקל בה ראש בגיל זה,
ויחד עם זה – מלאך טוב, מאיר פנים לכל, שלא יחמיץ הזדמנות לעזור לחבר, מתנדב ראשון לכל משימה.

אין בדבריי אלה כל מליצה. ב"ה זכיתי ללמדך שנה תמימה, ומעיד אני שהדברים אמת לאמיתה, בחינת 'מקצת שבחך' בלבד.

מאביך, יבדל"א, שמעתי על קידוש השם שלך, בתפילתך בבית הכנסת, באהבת התורה ושקידתה – היינו: בין אדם למקום.

תכונות אלו תמיד השתדלת להצניע, "שייף עייל שייף נפיק".

אך את הקפדתך המיוחדת על "בין אדם לחברו" – כאמור, הן ב'סור מרע' והן ב'עשה טוב', לא הצלחת להסתיר, והרי היא מופת ודוגמא לכולנו.

אצלי פשוט שהחכם שאמר: 'ומתלמידיי יותר מכולם', התכוון לתלמידים כדוגמתך. 
חבל, חבל על דאבדין ולא משתכחין!

 

נא היה מליץ טוב בעד הוריך, משפחתך וכל אוהביך – תהי נשמתך האהובה צרורה בנפשנו לעולם!
 

ד"ר יואל מרציאנו - ידיד המשפחה
"אדם רואה לעיניים ומתבונן מהרהורי ליבו.

כפי שיעור מידתו נראה עולמו,

נמצא שנוטל מעין גזר דינו עוד בעולם הזה,

שמראות חייו נדמות לו כצלמו"

מתוך סיפורי "מעשה לפני הפסח" הסיפור מופיע בעמוד מאמרים לזכרו

 

הצורה שבה אנו חווים את חיינו אינה תלויה רק במציאות שסובבת אותנו אלא במידה רבה במבנה האישיותי שלנו. כיצד אנו שופטים את העולם, מאיזה עולם של מושגים וערכים ומאיזו תודעה. לכן, פעמים רבות שהמציאות והתודעה שלנו משתקפות זו בזו – ואדם זוכה לחוות את עולמו לפי מידתו שלו.

אתר ההנצחה לזכרו של אביתר אביבי ז"ל משרטט קווים לאישיותו של נער אהוב, נעים הליכות, טוב ומטיב עם הבריות אשר מצא חן ושכל טוב בעיני כל רואיו. האתר גדוש תיאורים של עזרה וחסד של אביתר כלפי חבריו וכיצד ראה ושפט את הסובבים אותו בעין טובה ובלב מבין. קריאת ההספדים והסיפורים אודות אביתר מראים כיצד ההסתכלות הטובה שהייתה לאביתר על הזולת, לא רק שיקפה את המציאות בעיניו, אלא גם הביאה אותו לעשייה של חסד ונתינה והשראת שמחה על הסובבים אותו.

 

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים

יואל מרציאנו

         א -          אבל יחיד עשי לך יושבת בית תפילה

 ב -          בכי מספד וילל על כי אש אכלה

 י -               ילד שעשועייך ותעלהו עולה

ת -             תם, ישר וירא לא נתן תיפלה

  ר -            רך וטהור עיניים רוצה בתפילה



     א -            אל תחטאו בילד אל תדברו נבלה

      ב -           באמרכם לא בנו דיבר ה' ולא נגלה

י -                 יראו את ה' הסירו מכשלה

  ב -             בואו שעריו סולו סולו המסילה

  י -              ישוב ינחמנו לא תהה משכלה

 
אביתר

מאת החבר:  אליאל שליידר

 למרות שאתה כבר לא איתנו, אני חייב לך הרבה על כך שזיכית אותי בהמון מצוות,
בזכות כך שלימדת אותי את הדבר הבא:
שמע ישראל הוא עיקר התפילה,
ואם נפתח בסידור נראה שהאותיות המודגשות בשמע הם האות
 ע''(שמע ...),   והאות ד''(...אחד),
עכשיו נעבור לעלינו לשבח,
האות הראשונה בעלינו לשבח היא ע'' והאות האחרונה היא ד''(שימו לב זה כמו בשמע),
ומכאן אנחנו לומדים שמי שמוריד תפילין לפני סוף עלינו לשבח,
זה נחשב כאילו לא התפלל את עיקר התפילה, וחבל...!!!!

תודה רבה
מתגעגע מאד:
אליאל שלידר


 

שנה בלי אביתר - אבנר אביבי אביו של אביתר
(הדברים הוקראו באזכרה השנתית לאביתר)

 

שנה בלי אביתר - מאת החבר אשרי סלמה


אחי אביתר...

שנה, שנה עברה!  שנה אתה לא איתנו. שנה אתה יושב במקומך בגן עדן

ומסתכל עלינו. שנה בלי החיוך שלך, בלעדיך...

אחי אביתר.
 
אני רוצה לספר לך על אופיר, אחיך הקטן.. הוא עדיין זוכר אותך! הוא נצמד

לכל מי שדומה לך.ועל אחיותיך, שממשיכות לחייך את החיוך שלך.. ועל אביעד...

ועל כל המשפחה שלך.. שמעודדת אותנו יותר משאנחנו אותה.

אתה יודע שכל חודש עושים שיעור לזכרך??! וכל פעם ר"מ אחר דורש..

הרב דודי מכיתה ז', הרב דור,. גם עשינו  סיום ש"ס לעילי נשמתך. אתה יודע

במה נזכרתי?בבר מצווה של אביעד, בסרט, שראינו את שניכם רוקדים. ואחרי

זה בריקודים.. היית חסר לי. אתה יודע מה אני הכי זוכר?! את הפעם הראשונה

שראיתי אותך. ביום הראשון של כיתה ג' אתה ואביעד ישבתם בסוף הכיתה

הכי לא קשורים..  ומאז עברנו הרבה, הטיול השנתי בכיתה ו' היום הראשון בכיתה

ז', ואת כיתה ח' שהיינו היחידים מהיסודי.. עד הפעם האחרונה. אתה עם בגד ים

נכנס לבריכה בגני חוגה. ומאז רק בתמונות. והתמונה האחרונה שלך. באוטובוס,

עם החיוך. לקחתי על עצמי לחייך. בשבילך ובשביל כולנו.. אני מאמין באמונה

שלמה בביאת המשיח למרות שהוא עדיין מתמהמה, אחכה לו ולך בכל יום שתבואו

אני מאמין בתחיית המתים. אני מאמין שאביתר יחזור ואני מקווה שבקרוב.
 
שנזכה לחייך תמיד!
 
                                              חבירך מהכיתה                    ~אשרי~



אביתר / לאה קטנוב
(השיר נכתב לאחר הכנסת ספר תורה לע"נ אביתר)

חשבונות של אלוקים / שמואל ווסר
 
אני אבכה לך
בריכה של דמעות
כדי לאמר להתראות
 
אני אשמור אצלי
את כל החיוכים 
הבילתי נשכחים...
 
פזמון: געגוע לאיך שהלכת
לאור שהארת
על אחרים
 
נלקחת מלמטה למעלה
לא מבינים
חשבונות של אלוקים
 
נכנסת לאור הגדול
אבא רוצה אותך
למה? בשביל מה?
 
האבא קובר את הבן
ואנשים מתרגלים!!
והחיים ממשיכים!!...(פזמון)
 
בין כל המהומה 
       הלחנתי מנגינה
כדי לזכור אותך...
 
ננננננננננ...
 
תמונות מהעבר
כדי לזכור ילד יקר
כדי לזכור אותך אביתר

להורדת השיר:

http://www.crocko.com/668833837CDF476EB85AD95DDB6B9AA8/אביתר.wav

הוראות להורדת השיר:
להיכנס לקישור לרדת לתחתית העמוד וללחוץ איפה שכתוב  Regular Downlond 

לחכות עד שניתן ללחוץ על הכפתור ואז ללחוץ לחכות שוב כדקה ואז להקיש בתיבה הנפתחת את האותיות המופיעות וללחוץ על כפתור ההורדה.
(בקרוב נעלה את השיר ליוטויוב)

---

‏דברי זכרון מאת החבר רואי נידרלנד בשם כל החברים.
הדברים הוקראו באזכרה השנתית במלאת שלוש שנים לפטירתו של אביתר ז"ל

כ"ב אייר תשע"ג
לאביתר, 
 
בשיר השירים נאמר:   
"דודי ירד לגנו ... וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב)
זאת הייתה ההרגשה, אז באותו לילה שקיבלנו את ההודעה,
שמאיתנו נלקח "שושן"-ילד טהור ותמים.
ביום למחרת, בדמעות לווינו אותך למקום שממנו אין חזרה.
 
לימדת אותנו את שפת הנתינה-
תמיד בכל מצב ואירוע חיפשת מי זקוק לעזרה
בין אם בלימודים, ובין אם בחיוך, מילה טובה או סתם שיחה קצרה.
עזרת לכולנו גם אם זה בא על חשבון זמנך.
וכשעזרת, תמיד נשאר החיוך על הפנים.
 
ממך למדנו שמחה מהי-
לא שמחה על חשבון האחר,
אלא שמחה אמיתית מתוכך ולא מגורם חיצוני.
צחוקך תמיד האיר את ליבנו והעלה בנו חיוך.
 
כל מי שהכיר אותך התחבר אליך-
תמיד כל כך חברותי ונחמד.
 
תפילות רבות נאמרו
ונהרות של דמעות על הקבר נשפכו
אבל הגזירה נחתמה-שמאתנו אתה תילקח
כמו שהרב אלון אמר פעם: "לפעמים אבא יכול לומר לא".
 
בהלוויה ובשבעה שמעתי עליך דברים שלא ידעתי :
על התורה אשר למדת,
ועל כך שאת הוריך כיבדת,
ועל זה שאת אחיך ואחיותיך אהבת.
 
עברו 3 שנים...
כל אחד מאיתנו זוכר חלק קטן מאישיותך הגדולה
ומכיוון שאנו מחזור שלם שכל אחד זוכר חלק קטן-
זה מתווסף ביחד לחוויה נוכחת שאותה אנו לא שוכחים.
 
בשנה הראשונה לאחר שהלכת
כל דבר שהייתי עושה הייתי חושב:
האם אתה היית עושה כך?  או אולי לא?
 
בפרשת שמיני כתוב
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר:
 בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן:
הודיעו לו שבניו נהרגו והוא שתק .
את הפסוק הזה אני רוצה לומר לשבח הוריך.
לאחר שהלכת מאיתנו הם חשבו
במה אפשר לעזור לכולם כמו שאתה עזרת?
מה אפשר לתקן בעולם ולעשותו טוב יותר?
הם הקימו פרויקט מרשים של "לטייל בבטיחות" .
למרות האבל והעצב הם עשו כל כך הרבה בגבורה עצומה.
אני מרגיש שפרויקט זה הוא מין תזכורת לכולם
 איזה בן אדם היית- עוזר וחברותי.
 
דוד המלך בקינתו על יונתן ושאול אומר:
הצבי ישראל, על-במותיך, חלל:  איך נפלו גיבורים.  (שמ"ב, א, י"ט)
'צבי' הוא כינוי לתפארת או לאצילות, תכונות בהם ניחנת,
משפט זה מתאים לומר גם עליך.
 לדעתי, היית גיבור.
כל אותם מעשים "קטנים" לכאורה, ויומיומיים-
בהם התבטאה גבורתך.
 
בשמי ובשם מחזור נ',
אני אומר שאתה חי בתוך תודעתנו תמיד,
ואותך לא נשכח.
 
 
                                                                             רואי
                                                                             מחזור נ'
                                                                             ישיבת "חורב"




כתבה לאה קטנוב - בת דודה מאוסטרליה   7/10/15

שאלו אם הכאב
התפוגג לאחר זמן מה
התיר הקשרים בנשמה
שאלו אם התחלתי לשכוח את המבט
חיוכו המתוק שבחיי שלט
שאלו אם יבשו הדמעות בעיני
נהרות נהרות עלו על גדותיי
שאלו אם מצליחה אני לחייך ולצחוק
זה הרי קרה רחוק רחוק
אילמת ניצבת מול אותן שאלות
וליבי מתמלא בבקשות
עזור לי אלי לשמור על הקיים
עזור לי אלי לשמור על שנדם
עזור לי אלי לענות לא לבכות
להיות חזקה לאהוב ולשרוד
 

---