מגאולת מצרים
 לגאולה העתידה
 
קובץ מאמרים לזכר אהובנו
 אביתר אביבי
מאת מחזור נ'

ברכת ראש הישיבה מורנו ורבינו

הרב יצחק דור שליט"א

בס"ד סיוון תשע"א

אהובי ותלמידי מחזור נ'

בשמו של ר' חיים ויטאל נוהגים לספר את הסיפור הבא:

פעם אחת שאל ר' חיים ויטאל את מורו ורבו האר"י הקדוש מדוע הוא משבח אותו כל כך, והרי ר' חיים ויטאל עצמו מרגיש שהוא לא שווה כלום לעומת גדולי ישראל שהיו בדורות הראשונים.

וענה לו האר"י הקדוש שגדלותו של אדם נמדדת לפי הזמן והמקום, וגדולת נפשו של אדם תלויה בסביבתו ובדורו. ייתכן שמעשה קטן בדור מסוים יהיה גדול יותר ממעשים גדולים בדור אחר, משום שבאותו דור הוא יוצא דופן. מעשינו הרוחניים נקבעו לפי ההתמודדויות הנפשיות והחברתיות בהם אנו נמצאים.

דבר יפה עשיתם תלמידי מחזור נ' בישיבה. קובץ חידושי התורה בתחומיה השונים, בהלכה ובמחשבה שהוצאתם מתחת ידיכם הוא מעשה נאה וגדול בכל קנה מידה.

בקובץ נפלא זה אתם ממשיכים מסורת של המחזורים הקודמים לכם, שהוציאו ספרים-קבצים מעין אלה. אין בית המדרש ללא חידוש.

כל חייו של האדם המאמין סובבים סביב הידיעה כי לימוד התורה הוא הציר המרכזי של חייו, "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה". אך משימה זו קשה מאוד. אנו מודעים לאדישות הנפשית הקיימת הקרב הציבורים המאמינים ומונעת מהם את ההתקשרות עם תורת ה'.

החוברת שלכם היא יציאה מן האדישות. קיימתם במעשיכם את "והלכת בדרכיו" – להיות דומים לבורא עולם הפועל והיוצר ו"המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". גם אתם יצרתם וחידשתם והוצאתם פרי מפואר.

אהובי תלמידי מחזור נ'

לא נותר לי אלא להתפלל כי ייתן הקב"ה ותשרה האהבה והאחווה, השלום והרעות בבית מדרשנו, ומתוך דיבוק חברים לעמלה של תורת א"י המחברת הלכה ואגדה עם החיים המעשיים ועם דרך ארץ שקדמה לתורה, נזכה לבניין התורה בישיבת חורב ולגאולת א"י ועמ"י.

ייתן ה' וימשיך בכוחותיו הנפלאים להגדיל תורה ולהאדירה. 

באהבה רבה, 

הרב יצחק דור

ראש הישיבה

 

"לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו"

לתלמידנו היקרים מחזור נ' בישיבתנו ישיבת חורב.

נחת רוח גדולה לכולנו בראותנו את פרי עמלכם בליקוט חידושי התורה שחידשתם והעליתם על ספר.

מעלות רבות יש בעבודתכם זו החשובה והקדושה, נדגיש שתים מהן: א. הסגולה והזכות הגדולה שנפלה בחלקכם בעצם העניין של חידוש בחדו"ת כפי שמובא ב"מדרש תלפיות"

"ידוע שכל המחדש חידושים בתורה, נפשו שמחה עליו ביותר מהלומד בלי חידוש,כנודע למחדשים בתורה, ונמצא שחידושו בתורה גורמים שמחה גדולה לנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל,לכן בוחר ורוצה הקב"ה במי שמחדש חידושים בתורה, כי משמח נשמתו, ושמחת נשמתו ממשיכו גם אל הלימוד יותר"

ב. מעלה נוספת היא עליית הדברים על הכתב, שהרי היא כהוצאה מן הכוח אל הפועל, כשאדם לומד דבר אפשר להגדיר זאת כפעולה שבכוח – בפוטנציאל, אך לאחר שהוא כותב אותם הרי הוציאם מן הכוח אל הפועל והרי הם יותר מוחשיים.

וכידוע כי הכתיבה היא סגולה לזכרון הדברים, והרי הם כמספר חזרות בעל פה. ובנוסף לכך הדברים מתלבנים ע"י כתיבתם יותר מאשר הם נשארים במוחנו. ומצאנו מרגלית יקרה בעניין זה והיא: דברי המהרש"א על הגמרא במסכת שנלמד בע"ה בשנה הבאה בבא בתרא דף י:

"ושמעתי אומרים- אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" ופירש שם המהרש"א "עיקר הלימוד, ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת היד, אשר על כן נקראו החכמים סופרים"

יוצא מדברי המהרש"א שעיקר הלימוד בא מכתיבת היד וע"י הכתיבה הצליחו חכמים בלימודם, ולפיכך נקראו סופרים, וזה מה שמביא ל"תלמודו בידו" שזוכר תלמודו.

וכך כותב החזו"א באגרותיו.      "קבע נא הערותיך בספר מכורך למען תהיינה לך למשמרת וזה חיזוק לעיון, ואמרו "דברי תורה צריכין חיזוק" וכל המרבה בקנייני התורה מרבה אותה".

יישר כוחכם תלמידינו היקרים על אשר אזרתם חיל והעליתם חידושי תורה בעיקר בענייני גאולה ואמונה מיציאת מצרים ועד ימינו, והבאתם ללקט מבורך זה, חזקו ואמצו וחילכם לאורייתא.

יהי רצון שפעלכם זה יביא להמשך חיזוק בלימוד התורה, בהבנתה ובערבותה.

עם צידה זו נצא כולנו לחופשה כדי לאגור כוח להמשך הדרך. דרך זו של עבודה בימי החופש, יכולה וודאי להוסיף חיזוק לקביעת עיתים לתורה, מתוך אהבה וערבות וחיזוק ביר"ש.

                                                                                                  יהי השם עימכם

                                                                                                        הרב דניאל בן פזי,                                                                                                                                  בשם צוות הר"מים.