חטאו של עמלק - מרדכי כהן ועדו כהן
נאמר בתורה :"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלוקים... והיה בהניח... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (כי תצא כ"ה,י"ז-י"ח-י"ט)
התורה מצווה עלינו לזכור ולמחות את זכר עמלק מתחת השמים. ולכאורה קשה לנו להבין מדוע. מדוע יש לעמלק עונש שנראה בהתחלה כעונש כל כך קשה ובלי אפשרות (כמעט) לתיקון. וגם אם ננסה להבין מן התורה עצמה מדוע העונש של עמלק כל כך נורא, עדיין קשה להבין מדוע דורות אחרי המקרה עצמו, אחרי שעמלק בא ונלחם בנו- בעמ"י במדבר, עדיין אנו מצווים למחותו מתחת השמיים שהרי אמנם פגע בנו במדבר , אך עמים רבים ונוספים פגעו בנו . אין שום עם שאנו מצווים למחותו כמו שאנו מצווים לעשות לעמלק . ולא רק זאת, אלא העונש של עמלק חל על כולם :
"מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה . שלא יהיה שם עמלק נזכר על הבהמה-לומר בהמה זו של עמלק הייתה" (רש"י כי תצא כ"ה, י"ט).
ציווי המחייה חל לדורות וחל על כל האנשים, נשים, טף ובהמות של העמלקים.
אנו ננסה להבין מה היו מעשיו של עמלק, ומדוע מגיע לו עונש כזה לדורות.
נתחיל עם המאמר הידוע של חז"ל (רש"י כי תצא, כ"ה).
"אשר קרך"-"לשן קור וחום - שהיו כל האומות יראים להלחם בכם, ובא זה והתחיל, והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל ברייה יכול לירד בתוכה, ובא בליעל אחד, קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכווה הקרה אותה בפני אחרים".
ביציאת מצרים היו כל אומות יראים מישראל וממלכם הקב"ה, כמו שנאמר:"אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל ישבי כנען".
הגאולה כביכול הגיעה. כל העולם ירא מהקב"ה ואין אף עם שמוכן ל"התעסק" עם הקב"ה ובניו-בנ"י. אנו מבקשים כל יום מצב זה ב"עלינו שבח" : "על כן נקווה לך... יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תישבע כל לשון".
ואז, בזמן זה - כביכול בתחילת הגאולה, בא עמלק הרשע ופגע בעמ"י. למרות שהפסיד במלחמה, הקר את האמבטיה, ופחד האומות קטן ופגע בשמו ובכסאו של הקב"ה כביכול!
עמלק פגע לא רק בעמ"י אלא כביכול גם בקב"ה !
עמלק הוא העם הראשון שהחציף פנים לקב"ה ובזמן מיוחד זה, פגיעתו הייתה חזקה מאוד והשפיעה לדורות. כך שעד היום אנו עם נרדף בין האומות בגללו.
בזמן יציאת מצרים לא עלה בדעת שום עם לבוא להלחם בישראל . הם כידוע יצאו ממצרים "ביד חזקה ובזרוע חזקה " ואחרי עשרת המכות בה הוכו המצרים וקריעת ים סוף , לא היה עם שהיה מוכן להתעסק עִם ישראל.אך עמלק לא עשה חשבונות אלו ואכן נכווה ונגזר עליו עונש כבד לדורות משום שפגע בישראל ומשום שהראה מקום לאחרים שאכן אפשר להלחם בישראל .
גם המהרי"א מסביר במה חטאו עמלק בדרך קצת שונה :
הוא מסביר שעמלק בא ונלחם בעמ"י ללא שום סיבה ועניין . שהרי בדרך כלל , כשעם נלחם בעם אחר, לעם התוקף יש סיבה לתקוף , אך במקרה של עמלק , לעמ"י לא הייתה עדיין ארץ ולעמלק לא הייתה שום סיבה לתקוף את עם ישראל . אלא עמלק תקף את ישראל רק משום רשעותו ורוע ליבו ללא התחשבות בקשיי הדרך כמו שהרש"ר הירש מסביר :
צריך להזכיר ש "עם ישראל כשיצא ממצרים היה עם של עבדים חסרי מולדת עִם נשים וילדים , והמחשבות והדאגות שבלבו היו רחוקות ממחשבות של מלחמה.ובמקום להזדהות עם עמ"י במצבו המפוחד , בא עמלק ונלחם בהם" [רש"ר הירש, כי תצא].
עמלק נלחם באנשים הנחשלים- כמו שכתוב "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", חסרי הכח. רש"י מפרש שאותם אנשים היו "חסרי הכוח מחמת חטאם שהיה הענן פולט"- כלומר העננים שהקיפו את כל המחנה פלטו החוצה את הסרוחים מחמת חטאם .גם אותם הכה עמלק-ללא כל רחמים .
האור החיים מפרש- "זכור את אשר עשה לך עמלק"- עיקר זכותם שנגאלו הייתה שהיו באיחוד כל העם, בא עמלק הפריד ופרד את העם וגרם לכל אחד להיות – "לך" – "זכור את אשר עשה לך עמלק " כלומר חטאו של עמלק היה שהוא פרד את עמ"י, אחרי שביציאת מצרים כולם היו מאוחדים .
השו"ע כותב (קל"ז א' משנ"ב שם): "ביום שקורין שלשה, אין קורין פחות מעשרה פסוקים... ואי סליק ענינא בבציר (בפחות ) מעשרה פסוקים כגון פרשת עמלק שאין בה אלא תשעה פסוקים שפיר דמי" בפרשת עמלק אין עשרה פסוקים כפי שיש בכל קריאה בימי שני חמישי ושבת , והמשנה ברורה מסביר מדוע חז"ל לא הוסיפו על פרשתו עוד פסוק כמו שאר הקריאות . וכך הוא כותב: "ולא רצו חז"ל להוסיף עליהם- לרמוז דמפני שעמלק גרם להיות שם ה' חסר וכסאו חסר, כך יהיו פרשותיו חסרים"- כלומר כמו שעמלק חיסר משמו וכסאו של הקב"ה כך אנו מחסרים מפרשותיו.
רש"י בשמות י"ז, ט"ז- כותב- "ידו של הקב"ה הורמה לִישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו וימחה שמו (אז) יהיה השם שלם והכסא שלם" – כסאו של הקב"ה יהיה שלם רק לאחר שעמלק יוכחד.
כמו כן ב"ילקוט יוסף" (סימן נ"ו, א') בהלכות כוונות בקדיש, כותב כך: ופירוש "יהא שמיה רבא" היינו שיהיה שמו של הקב"ה שלם, שנשבע הקב"ה שלא יהיה שמו וכסאו שלמים עד שימחה שמו של עמלק (וכן פירוש רבינו האר"י ז"ל).
אנו רואים,שאמנם גם כשעובר הזמן למטה בעולמנו והשכחה גוברת , בעולמות העליונים אין שכחה ואין מחילה. למניעת השכחה אנו מצווים בציווי האלוקי (שנחשב בין תרי"ג מצוות) לזכור את מעשיו הרעים ולא לשוכחם ולקרוא שנה שנה את פרשת עמלק כחיוב מן התורה !
בספר ימי הפורים ( של הרב דוד כהן ) נכתב :
על עמלק כתוב " ולא ירא אלוקים ". עיקר התכלית של האדם בעולם הוא להיות ירא אלוקים,ועיקר כח הרע שיש בעמלק הוא בהפקעה מיראת אלוקים . עמלק, בעצם מציאותו בארץ מנוגד לחוקי העולם והעולמות העליונים .
סיבה נוספת נכתבה ע"י "הכלי חמדה " וכך הוא מסביר :
כשעמלק בא ונלחם בישראל ,הוא כאמור נלחם גם באנשים החוטאים שהענן היה פולטם . כמו כן פגע בעמ"י עצמו , שהיו טעונים בעבירות רבות . שהרי כשעם ישראל עלה ממצרים הוא הרי עלה ממ"ט שערי טומאה ! וכאשר בא עמלק והרג את אותם אנשים חוטאים ואת עם ישראל שהיה טעון עבירות רבות , בעצם הוא גם פגע בסיכויים שלהם לחזור בתשובה ! בעצם בגלל פגיעתו נפשות רבות מתו ללא תשובה ! זה מסתדר יפה עם מה שנאמר : "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק " . – עמלק גרם לכל הנפשות שהרג לצאת מכסא הכבוד , הרחיקם מכסא הכבוד ומהקב"ה , ופגע בשמו של הקב"ה כביכול . הקב"ה אינו מוחל על פגיעת עמלק באנשים החוטאים ומצווה עלינו למחות את עמלק מתחת השמים .
כמו כן הכלי חמדה מסביר : לולא עמלק היו כל האומות חוזרות בתשובה ושומרות שבע מצוות בני נח , וכל זה מפני שראו את כוחו הגדול של השי"ת הגדול שהוציא את בני ישראל ממצרים קרע את ים סוף ומוסר את תורתו לבני אדם .אך כשעמלק בא , הוא גרם לכל האומות להאמין שכל ניסי מצרים וקריעת ים סוף היו בדרך הטבע בלבד , שאלמלא כן , איך הצליח עמלק לפגוע בישראל ? אם כן עמלק בעצם פגיעתו בישראל הוריד את אמונת העמים בקב"ה ועל מעשה זה אין סליחה ומחילה .
יצא שעמלק הוא מחטיא הדורות ומנהיג המורדים לכל הדורות עד ימינו . בגללו עמים רבים היום שונאים אותנו ומתנכלים לנו והכול התחיל בגלל עמלק . הוא הרג את החלשים ממנו, הוריד את אמונת העמים באלוקים, הראה מקום לאחרים להלחם בנו והשניאנו על כן אין סליחה ומחילה ואנו מצווים למחותו מן השמים , לזכור את מעשיו ולא לשכוח .
כידוע לכל עם בעולמנו יש שר כנגדו בשמים, גם כנגד עמלק יושב שר בשמים . וכותב המהר"ם אלשיך כך : יש הבדל בין השרים של כל האומות לבין שרו של עמלק . השר של עמלק הוא השטן עצמו , והוא היצר הרע המחטיא את האדם . בכל חטא שהאדם עושה , אותו חטא נותן כח לשטן וכך מתחזק כוח שרו של עמלק .כל עם הקב"ה הוא שובר את השר שלהם . ואילו שרו של עמלק בידינו הוא לשבור את שרו ולמחותו מן השמים . (ע"פ ילקוט מעם לועז )
האם עמלקי יכול ורשאי להתגייר?
שאלה גדולה היא, האם אותו עמלקי שאנו מצווים לאבדו מן הארץ , שנחשב לכוח הרע בעולם ולפוגע בעולמות העליונים , יכול להפוך ליהודי כשר לכל דבר ? להתגייר ?
אמנם לפי מה שראינו לקמן אכן לעמלקי אין זכות קיום , ויוצא אם כן שאין סיבה שתהיה לו הזכות להתגייר ולחסות בצילו של הקב"ה !
אך יש דעות שסוברות שלאותו עמלקי יש זכות להתגייר וכן סובר הרמב"ם (איסורי ביאה יב , יז)
"כל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצוות של תורה ... הרי הן כישראל לכל דבר .
הרמב"ם אינו עושה חילוק בין גוי מסוים למשנהו העמלקי .לפי הרמב"ם גם עמלקי רשאי להתגייר . הדעה שלו אכן מתאימה לגמרא בסנהדרין ( פרק חלק צ"ו: ) :" מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ! "
כידוע המן היה צאצא של אגג , שהיה מנהיגם של העמלקים . ויוצא אם כן שאכן קיבלו היהודים את בני בניו של המן לגירות !
אך במכילתא נכתב אחרת (סוף פרשת בשלח )
" ר"א אומר : נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שאם יבוא (גוי) מכל האומות יקבלוהו , ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו "
לפי המכילתא (מדרש הלכה ) אין שום אפשרות לקבלת עמלק לגירות !
גם ה"הר אפרים" כותב שם "מלחמה לה' בעמלק מדר דר , אפילו אם רוצה (העמלקי ) להתגייר ולדור (לגור ) עמכם לא תקבלוהו ! אלא מחו את זכרו " . לפי שני המקורות שראינו אין שום מצב לקבלת העמלקי לגירות ולהכנס לעמ"י – העם הנבחר .
אולם ה"קרית ספר" (שם ) מסייג את דברי המכילתא ומסביר : הדין שאנו מצווים למחותו תלוי במצב ההשלמה שלו איתנו . אם השלימו עם עמ"י – אין חיוב להורגם . אך אם לא השלימו איתנו עדיין חל עלינו חיוב המחייה .ואם כן בכהאי גוונא ( באופן זה ) כיוון שלא נאמר עליהם מלחמה (שהרי השלימו איתנו ) – מקבלים מהם גרים !
כלומר ברגע שפקע מהם דין הרג וכליה הרי אין סיבה שלא לקבל מהם גרים .
כל הדעות המסכימות לקבלת גרים מסתדרות מצוין עם הגמרא כפשוטה , לגבי קבלת בני בניו של המן ללימוד תורה בבני ברק .אך עדיין קשה וצריך להסביר איך הדעה של המכילתא מסתדרת עם אותו קטע גמרא .
נביא שני הסברים לכך :
1) מסביר הגאון ר' חיים מאיזמיר " עיני כל חי " (אגדות הש"ס סנהדרין צו: )
נתקבלו בני בניו של המן בגלל שבא סנחריב ובלבל את האומות . ואם כן כל גוי שבא להתגייר היום , מוחזק כגוי שמותר לו להתגייר ,ולא חוששים שהוא עמלקי מפני שהרוב אינם עמלקים , מואבים ואדומים .
רק לאחר קבלת בני בניו של המן נתגלה ע"י רוח הקודש שהם מזרע עמלק אך כבר לא פקע מהם הדין של יהודים משום : שהתורה אינה בשמים אלא בארץ ואין משגיחים בבת קול המגלה לנו דברים .
2) מאחר וההשתייכות לעם אצל הגויים הולכת עפ"י האבא (לעומת היהודים שהיהדות הולכת עפ"י האם ) , במקרה שלנו האם היא הייתה העמלקית והאבא היה מעם אחר .
ולכן אין שום בעיה לקבל את אותם הבנים ליהדות שהרי הם אינם עמלקים ! .
סיכום
במאמר זה ראינו עד כמה החובה למחות את עמלק גדולה – היא אפילו אחת מן המצוות שנצטוו בני ישראל בכניסתם לארץ. שתי המצוות האחרות הן להמליך מלך ולבנות את בית המקדש ואין ידוע מי מהן ראשונה. והתשובה היא שנאמר "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" מכאן שקודם צריך מלך ואח"כ להשמיד את עמלק. ובגלל שכתוב והניח לכם מכל אויביכם... והיה המקום אש יבחר ה' (דברים י"ב) רואים שקודם כל צריך למחות את זכר עמלק ואח"כ לבנות את ביהמ"ק ויהי רצון שנוכל לקיים את שלושת המצוות הללו במהרה בימינו.
המאמר מוקדש לעילוי נשמת חברינו לשכבה אביתר אביבי ז"ל, שנפטר בטיול השנתי. יהא המאמר מוקדש לעילוי נשמתו, ושרבים יפיקו זכויות לע"נ ע"י מאמר זה. יהי זכרו ברוך.
בטעינה...
