מדינת ישראל כהתגשמות חזון הנביאים - ישי בן- צבי ואורי ינאי
מבוא
לאורך כל התנ"ך מובטח לעם ישראל שתגיע הגאולה השלמה. על פי רוב הדעות אין הגאולה צריכה להגיע בבת אחת, פתאום, אלא יכולה להגיע שלב אחר שלב. כמו שנאמר בירושלמי מסכת ברכות: "כך היא גאולתם של ישראל: קמעא, קמעא".יש הסוברים שלא כך תבוא הגאולה, אלא יגיע המשיח לפתע ותהיה גאולה שלמה בבת אחת. הנביאים חוזים את הגאולה, ונותנים לנו את המבנה הבסיסי שלה. על פי חזון הנביאים יש חמישה דברים עיקריים אשר ישתנו בבוא הגאולה, והם:
1) קיבוץ גלויות- כל היהודים מכל העולם יעלו ארצה.
2) כיבוש הארץ - יהיה בארץ רוב יהודי, והארץ תוכר ע"י כל כ "ארץ היהודים"
3) מלך יהודי - יהיה מלך יהודי שישלוט בארץ כמו שאנו מצווים לעשות, בספר דברים.
4) שיקום הסנהדרין- הסנהדרין תוקם מחדש עם 71 הזקנים
5 ). בניין בית המקדש- בית המקדש השלישי יבנה, בירושלים.
במאמר הבא נראה אילו דברים שהנביאים הבטיחו ודיברו עליהם בחזונם התקיימו.
קיבוץ גלויות
הנביאים מאריכים בדבריהם על קיבוץ הגלויות העתיד לבוא.
הנביא ישעיה כותב בספרו על קיבוץ גלויות ( פרק כ"ז) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו העבדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים." הנביא אומר שבעתיד כל היהודים יעלו לארץ על ידי כוח מיוחד שידחוף אותם לבוא אל ארץ הקודש. על פי המפרשים הכוח יהיה בעצם דחפים טבעיים. גם זכריה מנבא וכותב (י' י') "והשיבותים מארץ מצריים ומאשור אקבצם."
בפרקי הנחמה של ירמיה הוא גם מזכיר את קיבוץ הגלויות: "הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם..."(ל"ב ז').
מדברי הנביאים אנו רואים שעם ישראל עתיד לחזור לארצו לאחר הגולה הארוכה בה נלחם על נפשו והמשיך לזכור את ה', תמיד.
כיום קיבוץ הגלויות מתרחש ומתממש ממש מול עינינו, רק במאה האחרונה היו עשרות עליות לארץ בהם עלו מאות אלפי יהודים מכל העולם ארצה. כגון בעליה הנקראת "העלייה ההמונית" בה עלו כ- 650,000 יהודים במשך שנה וחצי בלבד!
בשנות ה-50 היו המון עליות מכל קצוות תבל אשר כונסו תחת השם: "עליות חיסול גלויות". ביניהם המבצעים הבאים:
מבצע "עזרא ונחמיה" בו עלו יהודי עירק ארצה.
מבצע "קדש" בו עלו יהודי מצריים.
מבצע "על כנפי נשרים" בו הועלו ארצה יהודי תימן.
מבצע "יכין" בו עלו יהודי מרוקו.
וכן העלייה ההמונית של יהודי ברה"מ.
כמובן שאי אפשר לשכוח את המעפילים אשר סיכנו את נפשם ועלו ארצה למרות המנדט הבריטי שעשה כל מאמץ כדי לעצור אותם.
בעזרת חסדי ה' יתברך רוב עליות אלו הצליחו והמון יהודים עלו ארצה והתיישבו בה, עד שכיום ישנם כ-6 מליון יהודים בארץ ישראל- הארץ המובטחת., מספר עצום של יהודים אשר מעולם לא נראה כמותו בארץ.
אנו רואים שבעליות אלו חזון הנביאים מתממש, בדיוק כדברי הנביא "הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם."
כיבוש ויישוב הארץ
הרמב״ן אומר שכיבוש (וישוב) הארץ היא מצווה לדורות על כלל עם ישראל.
זו אחד המצוות היחידות המאפשרות מלחמה כדי לקיימה, אבל המלחמה ויישוב חייבים להיות ברצון רוב העם, אחרת אין קיום מצוות ״כיבוש רבים״.
וכשאויב כובש את הארץ ומגלה את העם הכיבוש מתבטל וצריך שוב לכבוש את ישראל.
המקור לציווי כיבוש הארץ:
״ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם"
"והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה". בפסוקים הנ"ל, ה׳ בעצם מצווה עלינו לכבוש את הארץ, כיוון שה׳ נותן אותה לנו - אין אפשרות לא לנסות להיכנס לארץ, ראו חטא המרגלים, בא הוצעה לנו מתנה מה' ולא לקחנו אותה, כדברי דוד המלך "ומאסו בארץ חמדה".
כמובן אפשר לקיים את המצווה הזו גם ללא מלחמה, משום שאפשר לעלות במספרים גדולים לארץ, עד שנהייה רוב האוכלוסייה; וזה בעצם מה שקרה עד שהוכרחנו להלחם על זכותנו לשבת בארץ.
ירמיה, בפירקי הנחמה אמר ״עוד ישמע במקום… בהרי יהודה וחוצות ירושלים״, וכדי להראות לעם שהם עוד יחזרו לירושלים, הוא, נביא החורבן, קונה חלקת שדה בירושלים.
ואכן, אחרי 2000 שנות גלות, נגד כל הסיכויים, חזרנו לארץ,הבסנו את כל צבאות ערב ולקחנו בחזרה את ירושלים.
נכון, לא כבשנו את כל גבולות ארץ ישראל הנאמרים בתורה, אבל עדיין קיימנו את מצוות הכיבוש, הוכחה לזה - כיבוש יהושע, שגם היא לא כללה את כל הארץ.
מלך יהודי בארץ ישראל
הרב קוק זצ״ל קבע בספרו ״משפט כהן״ שלשלטון הנבחר ע״י העם יש מעמד של מלך ישראל, ומכאן אנו רואים שלממשלת ישראל מעמד וסמכות של מלך ישראל.
כידוע ״דינא דמלכותא דינא״ נותן כוח הלכתי לתקנות של מלכויות זרות, אבל ישנו דיון בין הראשונים האם ״דינא דמלכותא דינא״ חל על מלך ישראל.
הרמב״ם ושולחן ערוך קבעו ש ״דינא דמלכותא דינא״ חל על מלך ישראל, ומאחר ששניהם פסקו באותו אופן, הלכה כמותם למרות שיש חולקים.
בספר שמואל א, פרק ח׳, פסוקים יא׳-יח׳ שמואל הנביא מגדיר לעם את מרחב סמכותו של המלך ומזהיר אותם שמלך הוא חרב דו - פיפיות, אומנם הוא מספק שלטון וסדר אבל הוא גם יכול לנצל את משרתו לטובת עצמו.
במסכת סנהדרין דף כ׳ עמ׳ ב׳ ישנה מחלוקת על האם כל הנאמר ב ״משפט/פרשת מלך״ הוא רק כדי שהעם יבינו שמלך יכול לעבור גדרות ולהזיק כיוון שאין מעליו משהו, אבל באמת כל מה שנאמר ב״משפט המלך״ הם דברים אסורים על המלך שמבחינה טכנית ביכולתו לעשותם, אבל הם רק נאמרו כדי שהעם יתנו את הכבוד הנצרך לבית המלך (דברי רב יהודה בשם שמואל ורבי יוסי); או שכל הנאמר הוא מותר למלך, אך לא מקובל ולא נהוג (דברי רב ורבי יהודה).
הרמב״ם פסק כמו רב ורבי יהודה - כל הנאמר בפרשת המלך מותר למלך.
נשמע שלממשלת ישראל ולעומדים בראשה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, בין ״דינא דמלכותא דינא״ לבין ״משפט המלך״.
אבל – ל״דינא דמלכותא דינא״ יש תנאים, וכל הנאמר ב ״משפט המלך״ לא כל-כך אפשרי ל "מלך דמוקרטי, היא מדינת ישראל".
כעת נביא את התנאים ל ״דינא דמלכותא״:
1)החוקים צריכים לחול על כולם ללא יוצא מן הכלל. אסור למלך להפלות יחיד מתוך סיבה אישית ומטרה להזיק.
תנאי זה לא באמת מגביל, שהרי אם חוק מסוים פוגע בקבוצה אחת בלבד ולא באחרים, אם חוק זה נחקק לטובת הכלל, החוק מתקיים.
הנ״ל גם מופיע בגמרא - בבא קמא דף קיג, עמ' ב:
אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי וגשרי גשורי, ועברינן עליהו.
פירוש: אם היה ציווי לכרות דקלים של אנשים ולעשות מהם גשר, מותר לעבור על הגשר- כי אין פה גזל, כיון שלקיחת העצים היא לטובת הכלל ולא רק לטובת המלך.
מדברי רבא אנו רואים שמלך יכול להפקיע רכוש פרטי רק לטובת הכלל.
2) אין לציית לחוקים המבקשים לעבור על דברי תורה.
3) ״דינא דמלכותא דינא״ חל רק על חוקים הנוגעים לשימור הסדר במדינה, ולא על התערבות סתמית בחיים פרטיים של אדם.
דברי שמואל הנביא והגמרא על "מה זה מלך" תקפים לכל הדורות ולא רק לדורו של שמואל. כיום נראה שקיימנו את הציווי של מלך יהודי בארץ ישראל, אך יש לבדוק האם הוא סוטה מן התנאים והציפיות שיש לנו מהמלך.
נבדוק עד כמה הדמוקרטיה מגבילה את המלך, ע״י השוואה בין המציאות הדמוקרטית של היום לבין המלך שעליו ניבא שמואל.
בספר שמואל(פס׳ יא׳) כתוב: ״זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת-בְּנֵיכֶם יקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצו לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ."
-המלך יכול להכריח אנשים להיות לו לנהגים ושומרי ראש, הוא יכריח אנשים לעשות דברים שהם לצורך תפארתו בלבד.
• בימינו: ראש הממשלה, למרות שיש לו כ-6 מכוניות בשיירה שלו, וכתריסר שומרי ראש, הוא לא עושה זאת לתפארתו, אלא לביטחונו, שביטחון ראש הממשלה הוא אינטרס של המדינה כולה.
לעובד ממשלתי אסור בכל אופן להכריח אנשים לעשות דברים שאינם לטובת הכלל, אך ע״פ ״משפט המלך״, מותר.
בהמשך דבריו שמואל אומר: (פס׳ יב׳) "וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ."
המלך יוכל לקחת אנשים להיות לו לחיילים, פועלים ויוצרי נשק.
•פסוק זה הרבה יותר קרוב למציאות מפסוק יא׳, שהרי יש גיוס חובה, והשירות הצבאי גם כולל יצור כלי מלחמה, אך זה לא הצבא האישי של ראש הממשלה, אלא הצבא של המדינה, וליתר דיוק - של הממשלה.
בימינו אין מקרים בהם הממשלה מכריחה אדם לפעול בשבילה כאשר זה לא לטובת הכלל, דבר זה טוב מעקרונו והוא גם ע"פ דברי רבא - (המלך יכול לכפות לכרות דקלים של אדם כדי לבנות גשר לעם) אך עדיין יש מקרים בהם צריך לעזור ליחיד (למלך) אבל כל עוד זה לא פוגע בכלל.
פס' יג: "וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת."
ע"פ דברי הנביא בפסוק יג המלך רשאי לקחת נשים לכל עבודות הבית למיניהם כגון בישול, וגם כדי לספק למלך מותרות שאין לאדם רגיל.
בימינו המלך, שהוא ראש הממשלה, אינו לוקח נשים לצורך עצמו אלא רק בשביל מטרות ציבוריות כיון שחוקי המדינה והדמוקרטיה אינם מרשים זאת.
פס' יד: "וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו."
מותר למלך לקחת רכוש וקרקע מאנשים, ולהעבירם לעצמו ולאחרים, ללא הסכמתם וללא פיצויים. בימינו לממשלה אין אישור לגעת ברכושו הפרטי של האדם ללא סיבה, היא יכולה לקחת רכוש אך ורק באישור הרשות המחוקקת הקובעת האם מותר, (האם זה לטובת הכלל) ואם יש אישור, על הממשלה לשלם פיצויים מלאים.
פס' טו: "וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו"
המלך רשאי לקחת מיסים מהזרעים של השנה הבאה ומהכרמים על פי גודלם (המלך לוקח מיסים מהשקעות, ללא קשר לרווחים) וישמש בכסף למה שרוצה.
כיום, המדינה רק לוקחת מיסים על הרווחים והכסף הולך למטרות ציבוריות.
פס' טז': "וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ"
המלך יקח אפילו את אמצעי הקיום של אדם לכוח עובד, ללא פיצויים.
בימינו המדינה לוקחת רכוש ופועלים לכוח עבודה רק כשזה לטובת הכלל, ומשלמת פיצויים מלאים – המדינה משלמת את המשכורת של אדם שבמילואים במקום מעסיקו, ע"פ חוקי המדינה היא אינה רשאית לפגוע באמצעי הקיום של אדם.
פס' יז': "צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."
אין בחירה בפני המלך - העם הם עבדיו, ומי שהמלך רוצה יהיה לו לעבד (עבד – אדם שחייב לעבוד/לשלם מס).
כיום, אנו בוחרים את מנהיגינו, ועל ידי זאת אנו בוחרים למי לתת את המיסים שאנחנו משלמים (כמובן שיש מחויבות לממשלה הנוכחית למרות שלא בחרתי בה) ואנו גם בוחרים למה הם ישמשו, אבל אנו בכל מקרה נהיה חייבים לשלם.
שמואל דיבר על מצב שיש שליט יחיד שאין מישהו מעליו, אבל כיום ה "מלך" אינו בן אדם אלא כל השלטון, וכיוון שאינו עובד כגוף אחד, הקבוצות השונות מצמצמות את כוחם של עצמם, אילו השלטון היה עובד בשיתוף פעולה מוחלט בתוך עצמו, היא הייתה יכולה להתנהג כמו המלך המתואר ב "משפט המלך" – הממשלה נוהגת רק לטובת הכלל, והרשות המחוקקת קובעת מה ניכנס לגדר "לטובת הכלל", אם הממשלה והרשות השופטת היו עובדים יד ביד הם היו יכולים לעשות דברים שאינם לטובת הכלל – למשל: גירוש אנשי גוש קטיף.
מבחינת הגבלת השלטון, החוסר אחדות היא יתרון, אך כשבאים לחידוש הסנהדרין, היא מהווה מכשול בלתי עביר.
שיקום הסנהדרין
חלק מדברי הנביאים מדברים שהסנהדרין תשוקם, כיום דבר זה עוד לא קרה והוא יקרה רק כאשר תהיה אחדות אמיתית בעם, לא על ידי ניסים בלבד אלא על ידי קונסנסוס – ( תאום בדעות, הסכמה כללית) בעם.
בניין בית המקדש
הנביאים חזו שבית המקדש יבנה שוב לאחר החורבן. והיום בניין בית המקדש קרוב למדי למציאות, וכבר היה לנו אפשרות לבנות את בית המקדש, אך זה לא יצא לפועל.
הסיבה לזה, בעינינו, היא חוסר אכפתיות מצד כל העם, כשכלל העם רוצה שיהיה בית מקדש, אבל הוא רוצה את זה עם קצת עזרה פוליטית מאלוקים, אין סיבה שבית המקדש ייבנה כי עמ"י בעצמו צריך לבנות את ביהמ"ק.
סיכום
לנביאים לא אכפת ממבנה החברה ושלטון, אלא אכפת להם שנהיה חברה מתוקנת. - המבנה אינו משנה, אופי הדור הוא הקובע. כמו כן, כיום אנו נקבל את השלטון המתאים לנו, אם רוב העם מושחת אז כיון שהם בוחרים את המלך, גם השלטון יהיה מושחת, אבל אם העם נבון, גם השלטון יהיה נבון. ובעזרת ה' נקווה שהעם יבין את משמעות הדברים ונזכה בקרוב לגאולה!
המאמר מוקדש לזכרו של חברינו היקר אביתר אביבי ז"ל
יהי רצון שנזכה להמשיך את דרכו הטהורה
בטעינה...
