ארבעת הבנים עיון מעמיק - שלומי עסיס ואבנר דדש.
מבוא
בהגדה של פסח יש קטע על ארבעת הבנים והקטע הזה מאוד מוזר כי בתורה לא כתוב מי הוא הבן החכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול אז איך באמת חילקו אותם?, למה אין יותר מארבעה בנים? במאמר זה ננסה לענות על שאלות אלו
ארבעת הבנים מן התורה
בתורה יש כמה פסוקים המדברים על ארבעת הבנים אבל לא בפרוש אלא ברמז ואלו הם:
1."והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא ל-ה" (בשמות יב') והוא כנגד הבן הרשע.
2."והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה וכו' " (שמות יג') והוא הבן שאינו יודע לשאול (שהרי כתוב והגדת ולא כתוב לשון שאלה).
3."והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" (שמות יג') והוא כנגד הבן התם.
4."כי ישאלך בנך מחר מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה" (דברים ו') והוא כנגד הבן החכם.
ונשאלת השאלה: למה דברה תורה בלשון "והגדת לבנך", ולא כתבה ושואל החכם, ושואל הרשע וכד'?
אלא התורה באה ללמדנו, שכל הבנים בפסח (ואפילו הרשע) נחשבים כבני ה' . (בעל ספר התודעה)
ונשאלת עוד שאלה: למה אצל הרשע נכתב כי ישאלו אתכם בניכם – בלשון רבים ואצל השאר ביחיד? התשובה לכך היא: שהרשע כל מטרתו היא להקניט ולבייש והוא לא בא ללמוד, והוא שואל שאלות לא בשביל לקבל תשובות, אלא בשביל לנסות להתקיל את הנשאל. ולכן הוא מביא עימו את חבריו כדי שיעזרו לו לעשות את זה ולכן נאמר בניכם (הרשע יחד עם חבריו).
ארבעת הבנים בהגדה
בהגדה כתוב את כל ארבעת הבנים, אבל לא כתוב את הלימוד מהתורה – מאיפה כל אחד נלקח וכד'
"כנגד ארבעה בנים דברה התורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".
ושאל בעל ספר התודעה למה כתוב אחד חכם ואחד רשע..., ולא כתוב מיד: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול? ומתרץ בעל ספר התודעה: רצה בעל ההגדה לרמוז לך מה שרמזה התורה לפני כן בקוראה לכל הבנים: "בנך"- שגם כאן כולם שווים (במצוות ההגדה של פסח) וה' אינו דוחה אף אחד מאיתנו!!!!!
חכם:
בהגדה של פסח כתוב על החכם כך: "חכם מה הוא אומר מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם. ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"
ונשאלת השאלה: למה החכם אומר, אשר ציוה ה' אלוקינו ואז אומר אתכם, שזה מנוגד. שיגיד או אותנו, או אתכם? והתשובה היא: שדווקא כך היה צריך לומר החכם, מכיוון שהוא מדבר על ציווי הקרבן של פסח, ומכיוון שהוא לא נצטווה עימנו, (הוא לא היה ביציאת מצרים ולא שמע את משה שהוא אומר זאת) הוא באמת צריך לומר "שציווה אתכם". ועל כן מובנת תשובת ההגדה שהרי אנו מלמדים אותו את הלכות הפסח, שהרי אנו נצטווינו והוא לא נצטווה.
רשע:
בהגדה כתוב כך על רשע: "רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו אלו היה לא היה נגאל".
"הקהה את שיניו": זה אומר תחזיר לו תשובה בדרך שהוא שאל את השאלה, כמו שעושים לכופרים, שמתוך דבריהם מקניטים אותם. כי הוא אמר: "לכם ולא לו", ולכן גם אתה תאמר לו: "לי ולא לו".
תם:
בהגדה כתוב על תם כך: "תם מה הוא אומר, מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".
ונשאלת השאלה אנו לא עונים תשובה לתם הוא שאל למה המסיבות האלה ואנו אומרים לו ה' הוציאנו ממצרים?! והרי הוא תם הוא לא יבין זאת!!! אלא שכמו שנבאר בהמשך התשובה בהגדה היא תשובה לכל אחד מאיתנו! שהרי בכל אחד מאיתנו יש חלק מארבעת הבנים ואנו, כן נבין. ואנו אומרים לעצמנו שה' הוציאנו ממקום הטומאה לטהרה וקדושה.
שאינו יודע לשאול:
בהגדה של פסח כתוב כך על שאינו יודע לשאול: "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו. שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"".
ונשאלת השאלה: למה אצל כולם כתוב לשון שאלה ואצלו לא? אלא מכיוון שהוא לא יודע לשאול, אתה צריך ללכת אליו ולהגיד לו, ולפתוח לו כמו שנאמר את פתח לו. ומכאן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: לא להתייאש אפילו ממי שאינו פותח לעצמו, שתלך ותפתח לו אתה.
ארבעת הבנים במפרשים
על נושא ארבעת הבנים נשפכו הרבה מאוד צנצנות דיו במהלך ההיסטוריה, והרבה מהפרשנים התייחסו ושאלו על נושא זה שאלות. נביא מספר שאלות על הנושא:
המהר"ל:
המהר"ל שואל מספר שאלות על ארבעת הבנים:
מדוע ארבעה בנים דווקא? ואם כבר ארבעה בנים אז למה כתוב חכם ורשע, ולא צדיק ורשע(חכם ורשע הם לא הפכים)? ולמה הקדימו את הרשע לתם?
ועונה המהר"ל: כתוב דווקא 4 בנים, כי בכל התורה יש רק ארבע גישות של "והיגדת לבנך", למרות שזה כתוב יותר מארבע פעמים. ומוסיף עליו ה"זבח פסח": ארבעת הבנים, הם רק ארבעה, והם דווקא אלו מכיוון שהם כנגד ארבעת היסודות וגם כנגד האבות:
אברהם- חסד-חכם.
יצחק- גבורה, דין קשה-רשע(שיצא מיצחק עשיו).
יעקב- אמת, תפארת-תם (יעקב איש תם יושב אוהלים).
דוד- אמר: "רחוקים ממני"-שאינו יודע לשאול.
כדי לענות על השאלה השנייה של המהר"ל (למה חכם ורשע, ולא צדיק ורשע?) צריך להרחיב קצת.
חכם: קונה חוכמה ומוסיף דעת – שלומד ברצונו.
תם: אין בו תוספת חכמה ואין בו מגרעת חכמה, שכל מה שנראה בעיניו תמוה הוא שואל אבל רק בעניינים פשוטים מאד.
שאינו יודע לשאול: יש בו מין מגרעת החכמה שגם כשהוא רואה דבר תמוה הוא אינו שואל עליו.
רשע: יש בו תוספת חכמה אבל הוא משתמש בה כדי להרע לאנשים. הרשע אמנם שואל, אבל בדברי מינות וכפירה.
ומכאן, מובנת התשובה שהרי החכם, הוא חכם לאסוף חכמה לצידקות ואילו הרשע הוא הפכו, שהוא אוסף חכמה אבל כדי להרע. ולפי זה מובן למה הקדים את הרשע לתם - שההגדה כתבה כל אחד ואח"כ את ההפך שלו חכם~רשע, תם~שאינו יודע לשאול.
אור החיים:
שואל אור החיים: למה נאמר "והגדת לבנך" ולא והשבת לבנך, הרי כל מצות ליל הסדר היא שהבן שואל והאבא עונה? ועל כך אומר אור החיים: ללמדך שבליל פסח אפילו אם הבן לא שואל שאלה, האב חייב לספר את סיפור יציאת מצרים.
ספר החינוך:
ש.למה נכתב בנך ולא השמות כגון הרשע והחכם (בפסוק)?
ת.לומר לך שכל אלה הבנים זו קיצוניות לצדדים מסוימים ולכל אדם יש צד שכזה – כל אדם בישראל הוא חכם, רשע וכד'. ועל כן לכל אדם אתה חייב לספר סיפור יציאת מצרים. זאת אומרת שכל אדם מישראל הוא 4 הבנים ויש בו חלקים מהם. ועל כן זה בנך, ולא חכם ורשע שהרי חכם ורשע זה שלם, ובכל אחד מאיתנו יש מעט מהם, ואין אדם חכם/ אדם רשע, אלא כל התכונות משלימים את האדם לאדם שלם.
שבילי הלקט:
שואל שבילי הלקט: מה פירושה של שאלת הבן החכם עונה שבילי הלקט: יש כאן שתי שאלות:
1.למה מקדימים קרבן חגיגה לקרבן פסח, שהרי פסח הוא עיקר הנס?
2.למה צריכים להתחבר כולם ולאכול ביחד ("הפסח נאכל חבורות, חבורות"), הרי אם המצווה היא להרבות אהבה ואחווה, אפשר לשלוח משלוחי מנות שהרי לכאורה משלוחי מנות זה יותר מראה אהבה?
התשובה לשאלה הראשונה של החכם היא: אוכלים את הפסח אחרי קרבן חגיגה, בשביל שבסוף ליל הסדר, נצא עם טעם של קרבן פסח בפה.
והתשובה לשאלה השנייה של החכם: בפורים מרבים אהבה ואחווה ע"י משלוחי מנות, ובפסח אנחנו אוכלים חבורות, חבורות בגלל שבמצרים כך עשו, וזה לזכר "פסח מצרים". ובפסח מרבים אהבה ואחווה ע"י האכילה בצוותא. כמו שהיה אז שצוונו לזכור,ועוד, כל עיקר פסח הוא להתחבר ל-ה' ע"י הצוותא ו"הביחד" וע"י משלוחי מנות זה לא יכול לקרות.
וממשיך שבילי הלקט: שאלת הרשע היא: למה אתם מביאים עלינו חג שצריך לשבות בו בכל שנה ואי אפשר לעשות מלאכה? (מכיוון שהוא לא מאמין בגאולה זה בשבילו טורח לשבות כל שנה "ולהתבטל" ללא כל עניין ואפשרות לעבוד.)
תשובה לשאלתו: הקב"ה עושה מידה כנגד מידה ועל כן, משאלתך מובן שאינך מאמין בגאולה כך שזה טורח בשבילך כך גם לא תיגאל... וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע-שיקשיבו לו כך מצווה לומר דבר שאינו נשמע-ועל כן אנו לא מסבירים לו את המצווה אלה "מעיפים" אותו.
פירוש השל"ה:
למה אחרי שאלת החכם מובאת תשובה שלא עונה לשאלת החכם בכלל(הבן שואל את האב מה זה המצוות האלה ואנו עונים לא ה' עשה לנו נס וזה לא תושבה מתאימה}? לכן צריך לומר שהרשע קפץ לדברי החכם באמצע,ושאל את שאלתו ולכן ענינו לשאלתו של הרשע גם שם, ולכן כתוב גם בהמשך "בניכם" (בתורה) ברבים ומיעוט רבים הוא 2 כנגד חכם ורשע.
סיכום
בכל התורה יש מפרשים רבים המדברים על העניין הזה אבל רוב המפרשים דוגלים בשאלה אחת, (ויש עוד הרבה מפרשים שלא הוכנסו כאן) והשאלה היא למה התשובות בתורה ובאגדה לא מתאימות לשאלות של הבנים?!
ויש את הדעה המיוחדת שאומרת שבכל אחד מאיתנו יש מן הבנים האלו וזו השיטה שהכי מוצאת חן בעינינו ואנחנו יכולים לראותה בכל הזמן.
המאמר מוקדש לעילוי וקידוש נשמת חברינו אביתר אביבי ז"ל, ואשר נאמר שמת נשכח מן הלב לאחר 12 חודש, לא נאמר עליו.
בטעינה...
