מנתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים עולה כי, כ – 20 ילדים מתים מדי שנה עקב טביעה.
רוב הטביעות בישראל מתרחשות בים. טביעה מכונה "המוות האילם" – הנפגע אינו יכול לקרוא לעזרה. טביעה מתרחשת במהירות, דקה וחצי עד שתיים עלולות לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך.
בקיץ במיוחד נפוץ השימוש בבריכות מתנפחות לפעוטות, וכן בגיגיות למיניהן בחצרות הבתים ובמרפסות.
ילדים קטנים מועדים יותר לפגיעות ובכלל זה לטביעה בשל מגבלות פיזיולוגיות וקוגניטיביות: יחס ראש גוף אצל ילדים קטנים גדול ולכן הם עלולים ליפול לתוך מקורות המים, כמו כן מודעות ילדים קטנים לסכנה נמוכה ויכולת התמודדותם בלחץ והיחלצות ממצוקה מוגבלת מאוד.
פעוטות ותינוקות עלולים לטבוע באמבטיה, בג'קוזי, במכלים שונים, בבריכות נוי ואפילו באסלה.
המלצות לבטיחות במים:
יש לשחות אך ורק בחוף מוכרז ובו מציל. בכל מקרה אין להשאיר את הילדים ללא השגחה ולו לרגע אחד. רגע יכול להבדיל בין חיים למוות.השימוש במצופים ובגלגלי הצלה לא פוטר את ההורים מהשגחה על הילדים.מומלץ ללמד ילד לשחות מגיל 5 ומעלה.
בריכות מתנפחות וגיגיות למיניהן:
יש לרוקן ממים את הבריכות הביתיות המתנפחות והגיגיות מיד לאחר השימוש, להפוך אותן ולאחסנן הרחק מהישג ידם של ילדים. ילד יכול לטבוע אפילו בעומק של 2.5 ס"מ של מים.
בבריכה פרטית יש להתקין גדר, עם דלת. יש להקפיד שלא יהיו שום מרווח או פירצה דרכו יוכל הפעוט להסתנן לבריכה.
כאשר ילד נעלם בסביבת מקור מים, גם אם הסבירות היא נמוכה שאכן הוא נכנס למים, יש לחפשו קודם כל במים. שניות יכולות למנוע מוות או נזק מוחי .
המלצות לילדים גדולים היודעים לשחות:
שירותי הצלה - לפני כל רחצה בים יש לוודא שהחוף מוסדר ומותר לרחצה ושיש שירותי הצלה במקום. גם אם הים נראה שקט, אין להתרחץ בחוף שאין בו מציל
וודא תמיד שהנך בטווח ראייה של המציל - עם כניסתך למים שמור על קשר עין עם סוכת המציל וודא שהנך נמצא בטווח ראייתו.
לעולם אין לשחות לבד - גם אם הנך שחיין טוב ומנוסה צא לשחייה תמיד עם חבר, זה הרבה יותר מהנה וכמובן בטיחותי.
דע את גבולותיך – הייה ער לדברים שהם "יותר מדיי" עבורך – יותר מדיי עייף, יותר מדי קשה, יותר מדי חם וכו'
משחקים אסורים – אין לדחוף או לנסות להטביע את חבריך במים. משחקים מסוג זה עלולים לצאת מכלל שליטה ולגרום לאסון.
קח פסק זמן – שחייה דורשת מאמץ גופני רב. אם הנך חש עייפות במהלך השחייה, קח פסק זמן וצוף על הגב, עד אשר תאגור כוחות מחודשים.
אל תנסה להתחרות – אל תנסה להתחרות עם שחיינים חזקים ומנוסים ממך, בעיקר אם הם שוחים למרחק רב, יותר ממה שאתה חושב שאתה מסוגל – קח בחשבון את הדרך חזרה.
הייה ער לשינויים במזג האוויר ובזרמי המים – אם חל שינוי בכיוון הרוח או בזרמי המים – זה הזמן לצאת.
אין לצלול במקום לא ידוע . אין להיכנס עם אוכל או מסטיק למים .
המלצות למניעת נזקי שמש
יש למרוח על כל אזורי הגוף החשופים לשמש קרם הגנה עם מקדם גבוה, 16 ומעלה בל יציאה.
יש להקפיד לשהות במקום מוצל ולהרבות בשתייה.
יש להעדיף את השימוש בבגדי ים בעלי שרוולים ארוכים.
גם בצל קיימת קרינה, במיוחד בחול המחזיר את קרינת השמש.
השעות המסוכנות ביותר לחשיפה לשמש הן בין עשר בבוקר לארבע אחה"צ.
עורם של תינוקות ופעוטות רגיש במיוחד ויש להגן עליהם הן באמצעות תכשירי הגנה והן באמצעות חולצות, משקפי שמש וכובעים.
כאשר בכל זאת נעשתה חשיפה רבה לשמש, לא ניתן יהיה לראות את הכוויה באופן מיידי. בד"כ המקום הפגוע נעשה אדום וכואב בין 6 שעות ל – 48 שעות מזמן החשיפה לשמש. הטיפול: יש למרוח קרם, להקפיד על שתייה מרובה במקרה שהכוויה מתפתחת לשלפוחית, יש לפנות לרופא.
המלצות לטיולים
יש להתייעץ עם גורם מוסמך על פרטי המסלול: משך זמן הליכה, קשיים צפויים, מקורות מים וכד'. ניתן לפנות למשרדי רשות הטבע והגנים, למרכזי המבקרים ולתחנות המידע .
יש להקפיד שהטיול יתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ויסתיים טרם החשיכה.
השאירו פרטים בכתב על מספר היוצאים לטיול, על המסלולים שאליהם יצאתם ועל לוח הזמנים שלכם בבית, על הרכב ובאתרי רשות הטבע והגנים.
יש להקפיד על לבוש מתאים: כובע – חובה, משקפי שמש, נעליים נוחות – מומלץ נעליים סגורות ולא סנדלים מחשש לעקיצות, מכנסיים ארוכים עדיפים על קצרים.
חשוב למרוח קרם הגנה מפני השמש לפני היציאה ובמשך השהיה בחוץ.
מומלץ להצטייד בפנסים ובטלפונים ניידים.
אין לרדת ממצוקים או להתקרב אליהם. אין לדרדר אבנים.
טיפוס על צוקים וירידה מהם מותרים רק במקומות המאושרים לכך ורק למי שעבר הכשרה מתאימה ומשתמש בציוד תקני.
אין להיכנס למבנים שבנייתם טרם הסתיימה והכניסה אליהם אסורה, אין לדעת אלו סכנות אורבות שם.
בזמן האוכל יש להקפיד על כך שהילדים יישבו ולא ישחקו או ישתובבו, מחשש לחנק.
ילדים אוהבים לבדוק ולחקור את הסובב אותם, שימו לב לכך שלא ירימו חפצים מהקרקע העלולים לפצוע אותם, כגון: קרשים אבנים, זכוכית וכד'. שימו לב: מתחת לאבנים גדולות וסלעים עלולים להימצא זוחלים למיניהם.
אין לאפשר לילדים להכניס לפיהם צמחים. יש צמחים העלולים להיות רעילים.
בטיולי אופניים יש להקפיד לחבוש קסדה, גם המבוגרים שבינינו.
אין להשאיר ילדים לבד ברכב.
בזמן הירידה מהרכב יש לוודא כי כל הילדים יצאו מהרכב ולא נשאר אף אחד במכונית. לא אחת קרה שילדים נחנקו למוות בתוך רכב מכיוון שנשכחו בו.
חום קיצוני, של 37 מעלות צלסיוס בקיץ, עלול להגיע ל – 58 מעלות צלסיוס ברכב סגור לאחר 20 דקות.
חום כזה משפיע על תינוקות ופעוטות במהירות רבה יותר ובצורה חמורה יותר מאשר על מבוגרים. מכיוון שממדי הגוף של ילדים קטנים. טמפ' הגוף שלהם עלולה לעלות במהירות הגדולה פי שלושה עד חמישה מהמהירות בה עולה טמפרטורת הגוף של מבוגר. "שבץ חום" או היפרתרמיה מתרחשים כאשר חום מרכז הגוף מגיע ל40.5- מעלות צלסיוס (105 מעלות פרנהייט). בבדיקת טמפ' האוויר במכונית קטנה המאווררת באמצעות מזגן, ואשר שהתה בשמש בטמפ' של 37 מעלות צלסיוס (95 מעלות פרנהייט) נמצא, שלאחר 20 דקות הטמפ' במכונית הגיעה ליותר מ47- מעלות צלסיוס ולאחר 40 דקות הטמפ' עברה את ה58- מעלות צלסיוס (150 מעלות פרנהייט). גם אם משאירים חלון פתוח מעט, מידת החום במכונית עולה לרמות מסוכנות ביותר לילדים, מבוגרים פגיעים ולבעלי חיים.
טיולי אופניים
קסדות מורידות את אחוז פגיעות הראש ב – 85%. יש להפוך את השימוש בקסדה להרגל קבוע כבר מגיל צעיר:
בטיולי אופניים יש להקפיד לחבוש קסדה, גם המבוגרים שבינינו.
יש לרכוב רק בשבילי אופניים או בפארקים – לא בכביש.
הליכה ברגל
לילדים צעירים אין את המיומנויות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות הנדרשות להליכה בטוחה.
התפיסה החזותית של הילדים מוגבלת בשל קומתם הנמוכה, ראייתם האגפית המצומצמת, דעתם מוסחת לעיתים קרובות מרעשי הסביבה. כן מתקשים ילדים מתחת לגיל 9 בהבחנה בין ימין ושמאל ויש עוד גורמים נוספים המגבילים את יכולתם בהתנהגות בטיחותית בכביש. לכן יש להקפיד על כללי הזהירות המינימליים:
בכל הליכה ברגל מומלץ שיתלווה אדם מבוגר
ילד צעיר מגיל שלוש שנים ילך תמיד על המדרכה בהשגחה צמודה של מבוגר.
יש לחצות את הכביש רק במעבר החצייה
אין להרשות לילדים הצעירים מגיל 10 שנים לחצות את הכביש לבד
עקיצות והכשות:
נחשים:
בארץ ישנם שמונה סוגים של נחשים ארסיים. מכיוון שהאדם המצוי אינו יודע להבחין בין נחש ארסי ללא ארסי, יש להתייחס לכל הכשה כמסוכנת.
סימני הכשה: טביעת שיניים, כאב, נפיחות, אודם, לפעמים כחלון ושלפוחיות. המוכש מגיב בבהלה ובפחד ובהמשך חש בחילה. עלול לסבול משלשולים, הקאות ותופעות נוספות.
טיפול: להשכיב מיד למנוחה מוחלטת. לקבע את אזור ההכשה כמו שמקבעים שבר, ומומלץ יחד עם הקיבוע לעשות חבישה לוחצת על האזור המוכש. לפנות לבית החולים.
חשוב לדעת גם מה לא לעשות: אין לחתוך את האזור הפגוע ואין למצוץ! אין לשים חוסם עורקים! אין לקרר עם קרח! לא לנסות לתפוס נחש!
עקרבים:
סימני העקיצה: כאב עז, נפיחות ואודם, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, הפרשת רוק. ארס העקרב פוגע במערכת העצבים ועלול לגרום לאי ספיקת לב, להפרעות בקצב הלב, ומכאן גם למוות.
טיפול: להשכיב למנוחה, לקבע את המקום, לצנן במים קרים או בקרח עטוף. לפנות לבית חולים.
מדוזות:
צריבתן אינה מסוכנת, אך מכאיבה מאוד. הטיפול הקלאסי – לשפוך חומץ על המקום הנגוע. לכן כדאי לצרף לתיק הים מיכל קטן עם חומץ. אם אזור הפגיעה מפושט, יש לפנות לחדר מיון.
בטעינה...
